הרוח תענה

הרוח תענה

יש משפט תאוסופי חידתי שבשנים האחרונות משמש לי כצידה לדרך:

״כשהתלמיד מוכן אז המורה מופיע״

עם התהיות קופצות בראשי שלוש שאלות עיקריות:

*האם מוכנות האדם מביאה את הבאות שלקראתן הוא מוכן?

*מהי מוכנות?

*איך מזהים את מורה?

ואז ההתפזרות ממשיכה, נו מה..-)

האם רצון כלשהו בדבר מה, עוזר להמציא תנאים מתאימים לזימונו אל תוך חיינו?

האם מוכנות למשהו ממציאה רצונות?

יש בדיקות מוכנות אחת לכמה זמן?

גיל כרונולוגי הוא גם מדד?

חשיבות עליונה בעניי, למקום הנכון, כשהזמן נכון בו והאנרגיה מדוייקת בנו, על מנת לזמן אל חיינו את השיעור המאיר והמעיר.

מורים רבים מקיפים אותנו מכל עבר,מכירים את המשפט ״מכל מלמדיי השכלתי?״ 

גם קבצן הרחוב יכול ללבוש אנרגיה מלמדת ולהעביר לנו שיעור שערכו לא יסולא מפז.

השאלה היא, מי בעל העניים שרואות, האוזניים ששומעות,הידיים שנוגעות וכמה רגיש, סקרן ופתוח אותו האדם כדי לקבל את זו הלמידה...

בברכת גירויים אינסופיים

ומורים נכונים שמגיעים בדיוק 

נועה תם

כל שנבקש לו יהי ?!)

כל שנבקש לו יהי ?!)

החיים כל כך דינמיים ומלאי תהפוכות,כל רגע מביא עימו גלים חדשים,גולשים נוספים ורוחות שלא מפסיקות לשנות את הזרימה.

עם התפתחות התקשורת בעולם החדש, צורות חשיבה שהיו מוכרות בעבר רק ל״יודעי הדבר ״ היום ,נגישות לכל .

ארועים מתרחשים בעקבות תדרים שהמוח שלנו משדר אל היקום ומספר לו על תשוקותינו האמיתיות וכשאלה מלאות בעוצמה הוא עוזר לנו וליקום להמציא את הדרך להשגתם.

השינויים התכופים בעולם גורמים לתנועות ברוח הרצונות ,לעיתים ברור לנו כשמש דבר מה והנה הפך הוא לירח.

משקפיי ראיית המציאות שלנו, הן העדשות והן המסגרת משתנים מאדם ,לאדם ,מרגע ,לרגע ומשפיעים על זויות ההסתכלות באופן דיי תכוף.

כל רגע נתון מביא עימו חידוש, מה שאתמול היה מדוייק עבורנו בחיוך ומעבר ,מחר מחרתיים יאבד את הקשר.

בנו הכח להתפלל ,לשמירה על הקיים ולשינוי.

בחירת מילים מניעות ונכונות לנו היא חלק הכרחי.

יחד עם זאת ,לעיתים ,אוחזת בנו תפילה עוצמתית ,מטלטלת ומוחלטת בדבר מה.

הזמן עובר , התפאורה משתנה ומה שרצינו כל כך באותם רגעים נתונים לא נכון לנו יותר.

אך מה עושים כששערי השמיים נפתחים כשהזרימה כבר השתנתה...

כל שנבקש לו יהי?!)

נועה תם